חסיון דו"חות משרד התקשורת המסכמים את הליך הבחינה של תעריפי קישור גומלין לרשתות הרט"ן

זוהי בקשה להורות על סילוק סעיפים ונספחים מתגובת התובעים לתשובת הנתבעות לבקשה לאישור תביעה ייצוגית.

עובדות

1.         ביום 13.4.03 הגישו התובעים תביעה כנגד הנתבעות, שעניינה תעריף הודעת SMS נכנסת.

לטענת התובעים, הנתבעות גבו מחיר מופרז עבור הודעת SMS נכנסת תוך שהן עושות יד אחת ביניהן ומנצלות את מעמדן המונופוליסטי בשער הכניסה של הודעות SMS לרשת הסלולרית שמפעילה כל אחת מהן.

יחד עם התביעה הגישו התובעים גם בקשה לאישור התביעה כייצוגית (בש"א 8093/03) (להלן: "הבקשה לאישור").

2.         הנתבעות הגישו את תגובתן לבקשה לאישור, והתובעים הגישו תשובה לתגובות.

3.         לתשובת התובעים צורפה שורה של דו"חות וחוות דעת של משרד התקשורת ויועציו (להלן: "דו"חות משרד התקשורת"), המסכמים את הליך הבחינה של תעריפי קישור גומלין לרשתות הרט"ן, שערך משרד התקשורת בשנת 2004.

            התובעים מפנים בתשובתם לדו"חות וטוענים על בסיסם, בין היתר, כי "הליך הבחינה (אשר סוכם בדו"חות נשוא הבקשה - ש.ג) העלה, באופן ברור ומובהק, כי עלות השלמת מסר SMS בין רשתות המשיבות הינה נמוכה ביותר וזניחה, עד כי אין הצדקה לגבות תשלום כלשהו כדמי קישורית למסרי SMS ".

            עוד מציינים התובעים, בין היתר, כי "ההמלצה המפורשת של אנשי המקצוע אשר בחנו את הנושא היתה לבטל כליל את החיוב הנפרד בגין הודעות SMS נכנסות"(ר' עמ' 2 לתשובה).

4.         ביום 20.4.06 הגישה נתבעת 2 בקשה לסלק את דו"חות משרד התקשורת אשר צורפו לתשובת התובעים, וכן, כפועל יוצא מכך, למחוק סעיפים מתשובת התובעים, כמפורט בסעיף 2 לבקשה.

בקשה זו (בש"א 9179/06), היא הבקשה נשוא החלטה זו.

5.         הנתבעות 1  ו-3 תמכו בבקשה זו של נתבעת 2 (במסגרת תשובתן לה), תוך שהן מוסיפות טעמים משל עצמן.

דיון

6.         לטענת המבקשת, היא נתבעת 2, דוחות משרד התקשורת הם מסמכים חסויים על פי הדין, ולא ניתן לעשות בהם שימוש ולהגישם במסגרת הליך בבית משפט.

7.         המבקשת מסתמכת על תקנה 9 לתקנות הבזק (הפיקוח על פעולותיו של בעל רישיון), התשמ"ו-1986 (להלן: "תקנות הפיקוח") לפיה "המנהל (עובד של משרד התקשורת שהוסמך לעניין תקנות אלה - ש.ג) לא יגלה ידיעה, דין וחשבון או מסמך שנמסרו לו לפי הוראותיהן של תקנות אלה, אלא אם כן דרוש הדבר לצורך ביצוע הפיקוח לפי תקנות אלה".

            לטענת המבקשת, הסדר זה, אשר תכליתו בין היתר הבטחת שיתוף פעולה בין משרד התקשורת לגופים הנתונים לפיקוחו, יוצר חסיון הן על המידע, והן על הדוחות שהוכנו על בסיסו.

8.         המבקשת מסתמכת גם על רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי ואח', פ"ד מט(4) 54 להלן: "הלכת אזולאי") שם נקבע (בעמ' 66) כי "הוראת חוק הקובעת סודיות מידע עשויה להתפרש כמשתרעת גם על סודיות המידע בהליך שיפוטי, ובכך להביא לידי יצירתו של חיסיון".

ב הלכת אזולאי נדונה הוראת סודיות הקבועה בסעיף 15א לפקודת הבנקאות, 1941 (להלן: "פקודת הבנקאות"), לפיה "לא יגלה אדם ידיעה שנמסרה לו ולא יראה מסמך שהוגש לו לפי פקודה זו... אולם מותר לגלות ידיעה אם הנגיד יראה צורך בכך לצרכי תביעה פלילית, או אם הידיעה או המסמך נתקבלו מהבנק - בהסכמתו".

על פי  הלכת אזולאי  תכלית הוראת סודיות זו הינה כפולה:

" התכלית הראשונה והעיקרית מבקשת להבטיח קיומו של פיקוח יעיל על מערכת הבנקאות - אשר מצדו נועד להבטיח יציבות הבנקים, אמינותם וטובת הציבור - באמצעות הבטחת סודיות ידיעות המושגת תוך כדי אותו פיקוח. מטרתה של פקודת הבנקאות ובכללה סעיף 15א בה, המסדירה את הפיקוח על הבנקים, הינה להבטיח יציבות הבנקים ושמירת כספי הציבור. היא נועדה למנוע "בהלת שוא" אשר עלולה להבריח מפקידים ללא כל צידוק... הבנקים הינם גורם מרכזי במשק. ערעור יציבותם עלול להשפיע על יציבותו של המשק הלאומי... סיכון התמוטטות בנקים עלול ליפול על שכם הציבור. על רקע זה קבע המחוקק הוראות מחמירות בדבר היקף הפיקוח על הבנקים וסמכויותיו מחד גיסא וחובת סודיות מאידך גיסא. הפיקוח הינו רחב ומטיל על הבנקים חובה מקיפה למסירת ידיעות... סמכויות הפיקוח הן רחבות היקף... פיקוח זה לא ישיג את יעדו אם לא יוקפד על סודיות המידע הזורם במסגרתו. התכלית השנייה המונחת ביסוד הוראת הסודיות היא לעודד שיתוף פעולה בכל הרמות בין הבנק לבין גורמי הפיקוח עליו ... על הבנק הוטלה חובה סטטוטורית למסור מידע ולשתף פעולה עם הפיקוח על הבנקים מחד גיא, והובטחה לו סודיות אותו מידע שיימסר על-ידיו מאידך גיסא. השימוש במידע הוגבל למטרת החיקוק הספציפי שבגינו הוא נתבקש. אינטרס הציבור הוא כי במסירת המידע על-ידי הבנק לפיקוח יהא הבנק חופשי מהחשש כי המידע עלול לשמש כנגדו בסכסוך אזרחי בין שני פרטים. לשם כך יש להבטיח חיסיון מפני גילוי" (ההדגשה אינה במקור - ש.ג, עמ' 66 לפסק הדין).

לאור לשונו ותכליתו של סעיף 15א לפקודת הבנקאות, כפי שפורטו לעיל, פורש הסעיף  ב הלכת אזולאי באופן שהסודיות הקבועה בו לידיעה שנמסרה לפי הפקודה, גוזרת מקרבה חסיון בפני גילוי הידיעה בהליך השיפוטי.

לפיכך נקבע שם, כי חל חסיון על דו"ח בנק ישראל (ר' עמ' 66 לפסה"ד).

9.         חסיון הוחל באופן דומה גם על מידע שנמסר לרשויות המס (ר' רע"א 68/88 עמנואל זילברמן ואח' נ' בנק אמריקאי ישראלי, פ"ד מב(2) 383, בעמ' 390).